|
בדף זה:
>העיסוק
בקרטה
>תחילת לימודי
המוסיקה ולהקת "כל הדרך"
>לימוד הגיטרה
הקלאסית באקדמיה למוסיקה
>השירה במקהלת בית הכנסת
הגדול בירושלים
>נכון לעכשיו
לפני לימודי המוסיקה - העיסוק בקרטה
(שוטוקאן)
 נולדתי בירושלים בשנת
1964. מגיל צעיר מאוד אהבתי לשיר, אך שנים לפני שהתחלתי ללמוד מוסיקה, התאמנתי
בקרטה (מגיל 10 שנת 1974) בשיטת שוטוקאן אצל מאיר יהל - אז בבית הספר "בית הילד"
בירושלים. מאיר יהל לימד לא רק קרטה אלא גם יצירתיות והפעלת הדימיון כאומנות לחימה.
הקרטה מלווה אותי היום בכל תחום בו אני עוסק, אך בעיקר נתן לי הן יסודות פיזיים והן
רוחניים להבנת הגוף והנפש. ובעיקר לימד אותי, העיסוק בקרטה, על חשיבות ההתמדה
והחזרה על תנועות מסויימות מאות ואף אלפי פעמים עד להבנה המעשית שלהם(לחץ
לתמונה).
לראש העמוד
תחילת
לימודי המוסיקה ולהקת "כל הדרך"
בערך בגיל 16 חיפשתי
שינוי, או יותר נכון תוספת לעיסוק בקרטה - תמיד הקסימה אותי האפשרות לשיר מתווים,
זה נראה בעיניי דבר מיוחד להביט בתווים כאילו זה שפה ולשיר ללא עזרה בכלי מסויים -
ואז התחלתי לחפש מורה לקריאה מתווים - מה שמוגדר בשפה המוזיקלית - "סולפג'".
החיפוש היה פשוט
ביותר, מאחר ולא הכרתי מורים למוסיקה פתחתי את "דפי זהב" במורים למוסיקה עצמתי
עיניים והיד שלי בחרה את מי שהיה מורי הראשון למוסיקה מר' רפאל מזרחי ז"ל (לחץ
לתמונה).
רפאל היה מורה מיוחד
במינו - איש עם אישיות כובשת וחמימה. לקח מספר שעורים להבין שרפאל בעצם היה עיוור!!
איך? - בהתחלה כשבאתי לשיעור הראשון הוא הרכיב משקפי שמש - ואני חשבתי שבסך הכול יש
לו אולי איזה בעיה קטנה - והכל בגלל שהוא הקרין ביטחון ונוכחות מיוחדת במינה שלא
נתנה לי להבין את מצב ראייתו. ואז לאחר כמה שיעורים הוא אמר לי שאני תלמיד "קבוע"
והוא רוצה להוסיף אותי לרשימת תלמידיו, ופתאום הוא מוציא מן הארון דפים מיוחדים
ומתחיל לעשות בהם "חורים" ואני משתומם ומבין שהנה הוא כותב את פרטיי בכתב "ברייל" -
זה פשוט היה רגע מדהים ובלתי נשכח.
לאחר כמה שיעורים של
סולפז' רפאל הציע לי ללמוד כלי מסויים בכדי שאוכל לדעת האם אני שר את הצלילים באופן
נכון ומדוייק. הוא המליץ לי לקנות פסנתר, אך באותה התקופה הורי לא יכלו להרשות
לעצמם רכישה של פסנתר וניתנה לי האפשרות ע"י רפאל או ללמוד מנדולינה או גיטרה -
ואני בחרתי בגיטרה - כך הגעתי לנגינה בגיטרה - ומייד התחלנו ללמוד גיטרה קלאסית.
באותה התקופה קניתי
גיטרה אקוסטית 12 מייתרים והתחלתי לכתוב שירים באנגלית ולהלחין אותם ובסוף שנת 1981
הקמתי את להקת "כל הדרך" - איתה הופעתי במקומות שונים והשתתפנו גם בתחרויות שונות
במה שאז נקרא "פיזמונתיכון"(לחץ לתמונה).
לראש העמוד
תחילת לימוד
הגיטרה הקלאסית בצורה מקצועית ולימודיי באקדמיה למוסיקה בירושלים
לאחר שירותי הצבאי -
הגעתי לדניאל עקיבא אשר לימד אותי גיטרה באופן מקצועי - ודרכו הבנתי בעצם כמה הכלי
הזה יכול להוות אתגר שאין לו סוף ובמקביל נגשתי לבחינות החגורה השחורה בקרטה ועסקתי
בהוראת הגיטרה הקלאסית - וחשוב לציין שמתלמידי למדתי לא פחות ממוריי.
לאחר לימודיי אצל
דניאל עקיבא הגעתי למר' חיים אסולין שהיה מורי לגיטרה קלאסית באקדמיה למוסיקה ע"ש
רובין בירושלים. חיים לימד בצורה מדהימה ודידקטית את הגיטרה הקלאסית. הנטייה של
תלמידים היא בדרך כלל לחפש את הנגינה הוירטואוזית, אבל אצל חיים למדתי את הנגינה
לעומק, את הבנת הצליל הבודד וממנו קבלתי "כלים" בלתי רגילים להבנת הגיטרה ובשנת
1993 סיימתי את לימודי כבוגר האקדמיה למוסיקה.
לראש העמוד
השירה
במקהלת בית הכנסת הגדול בירושלים
כשהייתי ילד קטן מאוד,
אבי, שהיה חובב חזנות מושבע, היה לוקח אותי לשמוע את מקהלת בית הכנסת הגדול
בירושלים שאז גם שילבה בשורותיה ילדים קטנים - ובעיני זה היה דבר קסום - מכיוון
שהייתי ילד לא יכולתי לראות את הילדים שכן אז לא הייתה עדיין במה למקהלה והם ממש
נשמעו לי כמו מלאכים. ובאופן טבעי (כך אני מבין את זה היום) גם אני הצטרפתי למקהלה
לאחר השרות הצבאי לתקופה של 11 שנים - ובמסגרת זאת הופעתי רבות באירופה ובארה"ב הן
כחבר מקהלה והן כסולן בליווי הגיטרה הקלאסית, בין השאר באולמות מאוד חשובים בתחום
המוסיקה כגון; המוצרטאום בווינה. בלוס אנג'לס אף ביצעתי הופעת בכורה עולמית ליצירתו
של ריימונד גולדשיין "כל נדרי" לגיטרה קלאסית. היו הרבה מאוד הופעות מרגשות, אך
תמיד הדבר החזק ביותר היה לשיר את "התקווה" בחו"ל - משום מה שם היה לזה משמעות
ועוצמה יוצאת דופן.
למדתי רבות מן המקהלה
בכמה מישורים; מאלי יפה המנצח - על עומק הצליל ועל המוסיקאליות היוצאת דופן שלו,
מריימונד גולדשטיין הפסנתרן והמעבד על השימוש המיוחד בהרמוניות ומן החזן נפתלי
הרשטיק על המקצוענות והשימוש בקול בצורה מיוחדת במינה.
למרות שמאוד נהניתי
במקהלה, הבנתי שאם ברצוני להמשיך כסולן עלי ללכת לדרך עצמאית - מאחר ושירה במקהלה
שונה בתכלית משירה כסולן.
לראש העמוד
נכון לעכשיו
כיום אני שר שירים
ישראלים ישנים וחדשים וממשיך כמובן לכתוב ולהלחין שירים משלי, וכן שירים באנגלית.
אני מוצא בביצוע השירים הישראלים והלועזיים ("קאוורים") הנאה רבה ואינני מסכים עם
יוצרים הטוענים שיש לשיר אך ורק שירים שלהם. אם אתה מרגיש שאתה יכול לתת מהאופי שלך
לשירים של אחרים, זאת אומנות לכל דבר. כאשר חושבים על זה למעשה האומנים של המוסיקה
הקלאסית מבצעים "קאוורים" כבר מאות שנים - אז למה לא במוסיקה העממית?
בדף
התמונות תוכלו לצפות בכמה מן התמונות
המתארות חלק מן הדברים שקראתם ולשמוע בדף המוסיקה כמה מן הביצועים
שלי.
מקווה
שתיהנו, שלכם - אברהם אפריאט.
לראש העמוד
|
