לצפייה בתמונות הקשורות להיסטוריה של הגיטרה הקליקו על המילים
המודגשות והמסומנות בקו תחתון!
לצפייה מרוכזת בכל התמונות של ההיסטוריה של הגיטרה לחצו
כאן!
יש המסבירים את מקורה של הגיטרה כהתפתחות מן הכלי היווני העתיק
הקיטרה;
אשר קרוב מבחינת השם לגיטרה (מילה ספרדית), אחרים גורסים, כי הגיטרה "הושפעה"
מלאוטות ארוכות הצוואר אשר נמצאו במסופוטמיה ואנטוליה. המחלוקת העיקרית היא בין אלה
התומכים בסברה שהתפתחות הגיטרה היא למעשה מאירופה (בהשפעת
הלאוטות) לבין אלה
המצדדים כי היא התפתחה מן העולם הערבי (בהשפעת
העוד).
למרות שבתקופות מוקדמות בהיסטוריה, הגיטרה לא נחשבה לכלי "קלאסי" היא תמיד תפסה
מקום נכבד ככלי פופולארי, ובתוך כך, עם הזמן, הגיע הגיטרה גם למוסיקה הקלאסית
ולאולמות הקונצרטים.
היסטוריה של הגיטרה באירופה שייכת לתקופת הרנסנס. מבנה הגיטרה היה בדומה
לויואלה
וללאוטות העתיקות מתקופות מאוחרות יותר. השם "גיטרה" הגיע מספרד, אשר הבחין למעשה
בין
גיטרת הרנסנס לבין הגיטרה הספרדית.
לגיטרה היו צורות וגדלים שונים עד שהיא הגיע לגודלה "הטבעי". צליליה היו עדינים
והיא הייתה מוגבלת מאוד מבחינה הרמונית, ובכך למעשה לא היוותה אתגר למבצע, עובדה
אשר בסופו של דבר עודדה הרבה מאוד אנשים לנגן בכלי זה. אופן כיוון הגיטרה היה שונה
מאחת לרעותה, והמוסיקה נכתבה בשיטת הטבלטורה, המותאמת באופן אישי לכל כלי נגינה.
ההדפסות המוקדמות ביותר לגיטרה היו של Alonso Mudara בשנת 1546. בצרפת הייתה הגיטרה
מאוד פופולארית, והיא שימשה לליווי ריקודים שונים, כגון; פאוואן, גאליארד וכדומה…
במחצית הראשונה של המאה ה - 16 מיתר חמישי התווסף לגיטרה (גיטרת חמשת המיתרים)
ונוספו סריגים לצוואר הגיטרה; שינוי זה היה מרכזי מאחר והוא אפשר נגינה מורכבת יותר
משנוגנה עד עתה. מלחינים שונים החלו לכתוב לגיטרה כגון - Frescobaldi. הודפסו ספרים
חדשים, העוסקים בהרמוניה (אקורדים מז'וריים ומינוריים) ובטכניקת הנגינה. אחד
התורמים החשובים להתפתחותה של הגיטרה במאות ה - 16 וה - 17 היה Korbeta, אשר הקדיש
מיצירותיו ללואי ה - 14, אך "יורשו" היה R. De Vise (1660-1720), אשר, בין השאר,
הלחין סוויטות שונות לגיטרה המכילות ריקודים שונים. בתקופה זו החלו למעשה לכתוב
באופן מיוחד לגיטרה ככלי סולו ולא רק ככלי המשמש לליווי שירה.
הגיטרה במאות ה - 17 וה - 18 הגיעה להרבה מאוד ארצות, כגון; איטליה, ספרד, אנגליה,
גרמניה והולנד אך המקור של גיטרה חמשת המיתרים היה מספרד. למעשה מאותה התקופה
המוסיקה לגיטרה נחלקה לשניים: א. כלי המשמש למוסיקה עממית פופולארית, ב. כלי המשמש
לביצוע של מוסיקה אומנותית - הדורש מן המבצע להתאמן הרבה יותר ולהבין יותר לעומק
בתחום המוסיקה.
בעשור האחרון של המאה ה - 18 היו
לגיטרה שישה מיתרים, ממש כמו היום. המבנה של
הגיטרה היה שונה מן
הלאוטות, והשושנה, הממוקמת במרכז תיבת התהודה, כבר לא הופיעה.
השריגים היו עשויים ממתכת והגיטרה עצמה הייתה גדולה יותר. הטבלטורה הוחלפה בחמישה
קווים (חמשה).
במאה ה - 19 היו מבצעים ומלחינים חדשים לגיטרה, אשר תרמו להתפתחות הרפרטואר לכלי;
ביניהם Fernando Sor, אשר הלחין יצירות לא רק לגיטרה ו - D. Aguado פרננדו סור תרם
תרומה רבה להתפתחותה והכרתה של הגיטרה בעצם הופעותיו מסביב לעולם ע"י מתן רסיטלים.
במחצית השניה של המאה ה - 19 הגיעה הגיטרה לגודלה "הטבעי" של היום. בניית הגיטרה
נעשה מאוד פופולארי. הטכניקה לנגינת הגיטרה שופרה בהרבה, במיוחד ע"י המלחין
והגיטריסט Francisco Tarrega (1852-1909), אשר מלבד לחנים מקוריים, כתב עיבודים
לגיטרה מכלים שונים.
אחד המבצעים החשובים ביותר של המאה ה- 19 והמאה ה - 20 היה
אנדרה סגוביה
(1893-1987) אשר "עודד" מלחנים מכובדים מאוד לכתוב יצירות מקוריות לגיטרה - ברמה
גבוהה ביותר - כגון יצירתו של רודריגו Concierto de Aranjuez לגיטרה ולתזמורת.
ובמקביל הגיע הגיטרה גם למוסיקה הקאמרית.
אין ספק שהגיטרה מתקבלת יותר ויותר ככלי מכובד, ולמעשה יש עוד הרבה דברים לעשות גם
בעתיד…
